החלטה בתיק רע"א 1377/14

           לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' בר-עם) בת"א 524-09-12 מיום 22.1.2014, במסגרתה הורה בית המשפט על עיכוב ההליכים בתובענה שהגישו המבקשים.

העובדות לפי החלטת בית המשפט המחוזי וההליכים לפניו

1.        המבקשים החזיקו בקרקע ועליה מפעל באזור התעשייה שבמחסום ארז, קרקע ממנה הם פונו בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן: חוק ההתנתקות). בעקבות כך פתחו המבקשים בהליכים שונים מול "הוועדה המיוחדת", כהגדרתה בחוק. בעקבות הליכים אלו קיבלו לידם המבקשים סכומים שונים, אשר לא השביעו את רצונם. בעקבות כך פנו המבקשים ביום 2.9.2012 לבית המשפט המחוזי בתובענה שמהותה "נטילה שלטונית של זכות במקרקעין". המבקשים טענו בתביעתם כי הפיצוי שניתן להם על ידי הוועדה המיוחדת אינו מספק ואינו משקף את הנזק שנגרם להם בפועל. הם ביססו תביעתם על טענה לקיומן של עוולות חוקתיות, רשלנות, הפרת חובה חקוקה והפרת חוזים שונים שבינם לבין רשויות המדינה.

2.        תביעת המבקשים לפני בית המשפט המחוזי מעוררת שאלה עקרונית בדבר היחס שבין הסדרי חוק ההתנתקות לבין עילות התביעה שבדין הכללי. שאלה זו מתעוררת, בין היתר, בעקבות החלטות בית משפט זה בבג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח' (9.6.2005). באותה פרשה ביטל בית המשפט את סעיפי "ייחוד העילה" שבחוק ההתנתקות, אך לא קבע מסמרות בעניין היקף העילה מן הדין הכללי או תנאי תחולתה. שאלות עקרוניות אלה מתבררות בימים אלו בע"א 5212/11 י.ש. עזרא בע"מ נ. מדינת ישראל וע"א 7703/10 גיא ישועה נ. מדינת ישראל - מנהלת סל"ע (להלן: ההליכים העקרוניים), אשר נדונו לפני הרכב מורחב של בית משפט זה וממתינים למתן פסק דין.

           בעקבות פתיחתם של ההליכים העקרוניים הסכימו הצדדים לפני בית המשפט המחוזי, ביום 2.9.2013, להמתין "פרק זמן סביר עד להכרעת בית-המשפט העליון". הצדדים הסכימו כי תוגש הודעת עדכון בתוך שלושה חודשים. בחלוף מועד זה הגישו המבקשים בקשה לקביעת מועד להוכחות. בית המשפט דחה בקשה זו וקבע כי יש להמשיך ולעכב את הדיון בתובענה עד לקבלת החלטה בהליכים העקרוניים. בית המשפט הורה למבקשים להגיש הודעת עדכון לאחר קבלת החלטה בהליכים העקרוניים או כעבור שישה חודשים, המוקדם מביניהם. בית המשפט עמד על כך שהשאלה המתבררת בגדרי ההליכים העקרוניים עשויה להיות בעלת השפעת ניכרת על תוצאת התובענה שלפניו. הליכים אלו עשויים לייתר את הדיון בתובענה או להתוות את הדרך לבירורה. על כן, בית המשפט קבע כי שמיעת התיק טרם הכרעה בהליכים העקרוניים תהא בלתי יעילה ועלולה להביא לבזבוז משאבים שיפוטיים. בית המשפט הוסיף כי אף בתיקים דומים הנשמעים לפני בית המשפט המחוזי עוכבו ההליכים עד להכרעה בהליכים העקרוניים. בית המשפט ביסס הכרעתו, בין היתר, על הדוקטרינה של עניין תלוי ועומד, וציין כי תוצאת ההליכים העקרוניים עשויה להוות מעשה בית דין כלפי ההליך המתנהל לפניו. הבקשה שלפני מכוונת כנגד החלטה זו.

תמצית טענות המבקשים

3.        המבקשים  - באמצעות באי כוחם עו"ד עמירם אילון ועו"ד ישראלה אלימלך - טוענים כי עיכוב ההליך עד להחלטה בהליכים העקרוניים אינו סביר ויגרום להם לנזק. לטענת המבקשים, עניינם שונה מן העניינים המתבררים בהליכים העקרוניים. הם מצביעים בעניין זה על מספר נסיבות עובדתיות המבחינות, לשיטתם, בין ההליכים. הם מוסיפים וטוענים כי ההליכים העקרוניים עוסקים אך בשאלת התגבשותן של עוולות חוקתיות, בעוד תביעתם מבוססת על עילות נוספות שבדין האזרחי. כן טוענים המבקשים כי המשיבה מושתקת מלהתנגד לבקשתם, וזאת משום סירובה בעבר ליתן למבקשים ארכה להגשת התביעה. כן מושתקת המשיבה לטענתם משום שבעבר היא סירבה לצירוף המבקש 1 לאחד מן ההליכים העקרוניים, ובכך הביעה דעתה כי אין זהות בין ההליכים. המבקשים טוענים כי ניתן לדון ולהכריע בעניינם ביעילות ובזריזות ואין בהליכים העקרוניים כדי להצדיק את עיכוב ההליך.

דיון והכרעה

4.       דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.

5.       כידוע, אמות המידה למתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" של בית המשפט המחוזי נקבעו בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בהתאם לסעיף זה, לא תינתן רשות ערעור על החלטה אחרת אלא אם שוכנע בית המשפט כי אם תידון ההחלטה במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי "יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". תכליתה של הוראה זו היא בכך שהמועד הטבעי להשיג על החלטות ביניים הוא בתום הדיון בתובענה כולה. הצדקה לסטות ממועד זה תימצא רק כאשר החלטת הביניים היא בעלת השפעה מכרעת על זכויות הצדדים, וכאשר היא עלולה לגרום נזק בלתי הדיר למי מהם. אמנם, "כל החלטת ביניים היא בעלת חשיבות מסוימת והשפעה כלשהי על ההליך ועל מי מבעלי-הדין" [המשנה לנשיא א' ריבלין ברע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש, פסקה 4 (25.6.2007)]. אולם, ברגיל, אף אם ייגרם למי מהצדדים נזק מסוים כתוצאה מהחלטת הביניים ניתן יהיה לפצותו בתום ההליך באמצעות פסיקת הוצאות או מתן סעד מתאים אחר [ראו: רע"א 8946/12 חברת נמל חיפה בע"מ נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ, פסקה 6 (21.3.2013); רע"א 1481/13 גבעון נ' לוי, פסקה 6 (3.4.2013)].

          כללים אלו מקבלים משנה תוקף שעה שהחלטת הביניים בגינה התבקשה רשות הערעור עוסקת באופן ניהול הדיון על ידי בית המשפט [חמי בן-נון וטל חבקין, הערעור האזרחי, עמ' 203 (מהדורה שלישית, 2012)]. בתוך כך אף יטה בית המשפט להימנע מליתן רשות לערער על החלטות שעניינן עיכוב הדיון בתובענה, שכן החלטה שכזו "הינה במהותה החלטה דיונית-ניהולית של הערכאה הדיונית, אשר ערכאת הערעור תמעט להתערב בה, למעט במקרים חריגים" [החלטתי ברע"א 627/13 סגל נ' פנינת מלכי ישראל בע"מ, פסקה 13 (19.2.2013). כן ראו: רע"א 346/06 ד"ר חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, פסקה 8 (14.5.2006); רע"א 1514/13 נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א.נ בית"ר ירושלים (2001) בע"מ, פסקה 8 (‏6.11.2013) (להלן: ענייןנאות)]

6.       עיון בבקשה אינו מגלה טעם המצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. מקובלת עלי עמדת בית המשפט לפיה תוצאת ההליכים העקרוניים עשויה להיות בעלת השפעה של ממש על ההליך שלפניו, באופן בו שמיעת התיק טרם מתן ההכרעה בהליכים אלו עלולה לגרום לניהול הליך סרק ולבזבוז משאבים שיפוטיים. החלטה זו המתבססת בעיקרה על שיקולי יעילות דיונית מצויה בתחום שיקול דעתו של בית המשפט, ולא מצאתי כל עילה להתערב בה. אף לא מצאתי ממש בטענות המבקשים בעניין השתקת המשיבה, מה גם ששיקולים אלו הם בעלי משקל פחות אל מול שיקולי היעילות העומדים בבסיס ההחלטה, שיקולים החורגים מעניינם הקונקרטי של הצדדים. 

7.       בשולי הדברים אעיר כי התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי אינה דורשת הסתייעות בדוקטרינת ההליך התלוי ועומד. ככלל, עיכוב הדיון בשל הליך תלוי ועומד דורש זהות בין בעלי הדין בהליך המעוכב ובהליך התלוי ועומד [נינה זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי, פסקה 50 (1991)]. אמנם, הרחבה מסוימת של כלל זה אפשרית מקום בו עשויים להיקבע בהליך התלוי ועומד ממצאים שיהיה בהם משום השתק פלוגתא, ואף השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי, שישפיע על התובענה המעוכבת [ראו: רע"א 2812/13 ‏קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ, פסקה 17 (11.7.2013); עניין נאות, פסקה 9]. אולם, במקרה דנן אין חפיפה בין התובעים בהליכים העקרוניים לבין המבקשים. כמו כן, השאלה העומדת לדיון בהליכים אלו אינה, בעיקרה, שאלה שבעובדה העשויה להקים השתק פלוגתא אלא שאלה משפטית. השפעתם האפשרית של ההליכים העקרוניים על ההליך מושא בקשה זו מקורה באפשרות שתקבע בהם הלכה פסוקה [ראו: סעיף 20(ב) לחוק יסוד: השפיטה], ולא בדוקטרינת ההליך התלוי ועומד. ברם, השיקולים העומדים בבסיס החלטה לעכב את ההליכים מחמת הליך תלוי ועומד דומים לשיקולים העומדים בבסיס ההחלטה לעכב את הדיון בשל שאלה משפטית עקרונית העתידה להיות מוכרעת בבית המשפט העליון. עיקרם של שיקולים אלו, כאמור, במניעת הליכי סרק ויעילות שיפוטית, לצד מניעת הכבדה על מי שתביעתו מעוכבת. יישום שיקולים אלו על נסיבות הבקשה שלפני מגלה כי החלטת בית המשפט בדין יסודה, ולא מצאתי מקום להתערב בה.

7.       אשר על כן - הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, ‏א' באייר תשע"ד (1.5.2014)

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    בח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,   www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: